הסיפור של מיכאל

מיכאל שילו הוא ילד מקסים בן 6, תלמיד כיתה א' בבית הספר אבני החושן בשוהם. מיכאל נולד בישראל וגדל כל חייו בשוהם ובבית עריף. הוא ילד שמח ואהוב מאוד על משפחתו, חבריו וסביבתו, אוהב את הקהילה ואת בית הכנסת, ותמיד מוקף בחברים.
מאז שנעלם, המשפחה, חברים בקהילה וחבריו לכיתה שואלים עליו ללא הפסקה ותוהים מתי יחזור הביתה. מיכאל עצמו ידע שהוא אמור לשוב לישראל וחיכה לחגוג איתנו את חג החנוכה – אך הוא לא חזר.
ביום 10 בדצמבר 2025 המריאו מיכאל ואימו לצרפת באישור בית המשפט, למרות התרעות חוזרות בדבר חשש ממשי לחטיפה. ההחלטה ניתנה ללא מנגנוני פיקוח או ערבויות שיבטיחו את החזרתו לישראל.
ביום 17 בדצמבר 2025 התקיימה השיחה האחרונה עם מיכאל. במהלך השיחה הוא נראה מבולבל מאוד, לא ידע לומר היכן הוא נמצא, ואמר שאביה של אימו נמצא איתו. מאז נותק כל קשר עמו ומקום הימצאו אינו ידוע.
בדיעבד התברר כי מדובר בחטיפה שתוכננה מראש: ימים ספורים לפני מועד הטיסה חזרה לישראל פינתה אימו את דירתה, מכרה את רכבה והתפטרה מעבודתה — פעולות המעידות על כוונה ברורה שלא לשוב לישראל.
אנו מודאגים מאוד לשלומו של מיכאל. לאורך השנים הפגינה אימו שיקול דעת לקוי ולא פעלה לטובתו, כפי שצוין גם על ידי גורמי הרווחה. משפחתה מתגוררת בקזחסטן ואינה בעלת זיקה לישראל, וקיים חשש ממשי כי מיכאל יורחק מסביבתו, יאבד את זהותו וייפגע ביטחונו האישי.
פרקליטות המדינה ובית המשפט הכירו במיכאל כקטין חטוף.
כל יום שחולף מרחיק את מיכאל ממשפחתו, מחבריו ומהבית שבו גדל.
מיכאל היה בטוח שהוא חוזר לישראל — לאביו, למשפחתו, לחבריו ולמדינה שכל כך אהב.
אנחנו ממשיכים להיאבק כדי לאתר אותו ולהחזיר אותו הביתה.
מיכאל מופקר בידי הרשויות שאמורות להגן עליו ולאתר אותו, וכל יום שחולף פועל לרעתו. מיכאל היה בטוח שהוא חוזר לארץ – לאביו, למשפחתו, לחבריו ולמדינה שכל כך אהב.